שפע המידע שבאינטרנט עשוי לבלבל ולהטעות וכדי להפיק את המירב מהמידע יש צורך לדעת מה וכיצד לדלות אותו, כיצד לנתח אותו ולהבין את ההשפעה שיש על המידע על העסק, וכמובן גם את היכולת להציג את המידע הזה בפני מנהלים.
על מנת שעסק יצליח אפשר לבחון אספקטים שונים הנוגעים לעסק. לדוגמה - בחינת שווקים חדשים אליהם קיימת כוונה לחדור. אם לדוגמה מדובר במוצר יקר המפורסם לרב במגזינים יוקרתיים, האנאליסט יכול לבחון מגמות הוצאת כספים תקופתיות ולהמליץ על פרסום המוצר למגזינים פחות יוקרתיים בתקופת החגים בה אנשים נוטים להוציא כספים נוספים.
סוג אחר של ניתוח נתונים נוגע לאיזכורים השונים של העסק הן באתר העסק עצמו והן במקומות אחרים, למשל קירות של אנשים (Facebook walls), מאמרים, בלוגים וקבוצות העוסקים בתחום. במקרה של ניתוח כזה הניתוח יכלול לא רק מאפיינים אובייקטיבים ("מהו הסכום הממוצע אותו משפחה מוציאה למתנה בפסח?") אלא גם שיקולים סובייקטיביים כגון האם האזכור היה חיובי או שלילי? עד כמה האיזכור היה בעל השפעה?
לאחר כניסת הרשתות החברתיות, התחום עבר זעזוע נוסף וקיימת התמחות ספציפית בנושא הרשתות החברתיות: Social Media Analyst. תחת הכותר הזה אחריות האנאליסטים תפחה וכוללת גם אחריות לתגובה על איזכורים ותגובות הגולשים, בין אם התגובה היא של האנאליסט עצמו או אחריות האנאליסט לדאוג לתגובה מבין יתר חברי הארגון באופן שוטף ומהיר.
מרבית האנאליסטים מגיעים מתחום הפרסום, השיווק או מנהל עסקים, חלקם מגיעים מתחומי הפסיכולוגיה וגם סטטיסטיקה.
בין תפקידי האנאליסט: