רוצים לעבוד בדיגיטל\היי-טק? שימו לב לזה בהמתנה לראיון

זמן ההמתנה לראיון, תוך התבוננות בחללים השונים, יכול לגלות לכם עולם ומלואו על החברה שאתם שוקלים לעבוד בה. למה ולמי כדאי לשים לב?

החללים שמהם פועלות חברות הדיגיטל וההיי-טק הם, במרבית המקרים, מעוצבים לעילא. זו כבר כמעט קלישאה. משרדיהן של חברות כמו גוגל ופייסבוק הציבו רף גבוה מבחינת ארגון חלל העבודה, וכל היתר מיהרו לעקוב. לכן התחלתי לבחון את משרדיהן של חברות הדיגיטל עבורן אני מגייסת טאלנטים גם לפי חלל ההמתנה שלהן.

בתחילת העבודה עם לקוח חדש, אני מבקשת פגישה עם מנהלי משאבי האנוש. כשהם מתבקשים לתאר את האווירה במשרד, הם בדרך כלל יטענו שמדובר באווירה "תוססת", "צעירה" או "דינאמית" – אבל המציאות עלולה להוכיח שמדובר דווקא במשרד שקט במיוחד, באווירת בידוד גמורה (עוד נחזור לסיפור הזה). הדרישה להגיע למשרדים באופן פיזי היא תולדה של הפער הזה.

האווירה (יש שיקראו לזה "אנרגיה" או "וייב") היא חלק מה-DNA של כל חברה, והיא מעידה עליה כשם שהמיקום, המוצר או פעילויות הרווחה לעובדים מעידים עליה. כדי לעשות את החיבור הנכון בין הטאלנטים לחברות, חשוב להרגיש את המקום מפני שבעת הגיוס עבור חברה כלשהי, המגייסים למעשה הופכים להיות מעין שלוחה של החברה, הזרוע המגייסת, וזו אחריות שאין להקל בה ראש.

adult, blur, business

אחרי שנים של שניים או שלושה ביקורים בשבוע במשרדי חברות דיגיטל והיי-טק, חברות כמו wix ופייבר, Gett ופייסבוק, למדתי לערוך המתנה מושכלת, כלומר לנצל את זמן ההמתנה לפגישות כדי ללמוד על החברה עצמה. אימצתי לי מנהג להקדים בחצי שעה לכל פגישה ולספוג את האווירה הכללית של החברה. אני לומדת על החברה, על התרבות הארגונית ועל האופי הייחודי שלה – כדי שההתאמה בין הטאלנט לחברה תהיה אופטימלית.

אלה הדברים שכדאי לבחון בזמן הישיבה בחדרי המתנה של חברות הדיגיטל:

הישיבה

המקום שבו מבקשים להמתין יכול להעיד הרבה על החברה: האם זה אזור מרכזי, שבו גם עוברים העובדים או שמא זה מתחם מרוחק שאין בו נפש חיה? האם ההמתנה עוברת בשתיקה או שיש עם מי לדבר? ומה שותים כשממתינים?

החוויה הגוגליסטית של המתנה על כורסאות לבנות מפנקות לצד בר מצויד ותצפית על תל אביב מהקומה ה-29 היא מרשימה ואף מענגת, אך אינה נפוצה. לא פעם מצאתי את עצמי מחפשת מקום להניח בו את עצמי עד שיתפנו אליי, ובאופן אישי, זו דווקא קבלת הפנים העדיפה עליי.

בהיעדר אזור המתנה מהוקצע מדי, החברה כמו אומרת: "תרגישי בבית". העדפתי האישית היא להכין לעצמי לקפה, למצוא את הפינה המתאימה לי ולקשור שיחה עם העובדים. ישיבה ליד פקיד או פקידת קבלה עלולה להיות מנוכרת מפני שהם אמנם תמיד נחמדים מאוד, אבל בהכרח גם עסוקים מאוד. ישיבה לידם יוצרת תחושה של חוסר נוחות ובידוד ממוקד ההתרחשות.

הנאים השכנים בעיניך?

בזמן ההמתנה, בהנחה שהיא נעשית במיקום מרכזי במשרד, אני בוחנת את העובדים. מאחר שהם יודעים שאני לא שייכת לחברה, אפשר לבדוק את מידת המעורבות שהחברה מעודדת: האם הם פונים אליי? מציעים לי לשתות? מוודאים שמישהו מטפל בי? אם כן, אני יודעת שהחברה מעודדת את העובדים להיות מעורבים ולקחת חלק בחיים המשותפים במשרד.

אני מנסה גם להבין האם הם שמחים, האם הם גם מתקשרים ביניהם ואיזו אנרגיה הם משדרים. לא רק עובד אחד, אלא מספר עובדים, ולא רק בשיחה איתי, אלא גם בשיחות זה עם זה.

תוססת, צעירה ודינאמית

"יש פה אווירה תוססת", אמרה לי אשת משאבי האנוש שהתעקשה שנחתום על החוזה ונתחיל לעבוד יחד עוד לפני שנפגשנו. אני, מצידי, התעקשתי להיפגש לפני תחילת העבודה, והסכמתי לעשות זאת בשעה לא מאוד נוחה.

הגעתי למקום שאמור היה להיות משרד שוקק חיים של חברת דיגיטל גדולה ומבוססת, אולם המסדרון שהוביל אל המשרדים מהחניון היה ארוך ונטוש. בעודי הולכת (והולכת והולכת, כששקט מחריד עוטף אותי), הבחנתי שלצד כל דלת תלוי קודן עם טביעת אצבע. דפקתי על אחת מהן ומי שפתח אותה היה מזועזע לראות אותי משוטטת כך במסדרונות. אחרי תחקור בידי הפקידה הראשית (שנראתה מלאת חשש, כאילו סיבכתי אותה) עליתי לפגישה מלווה בתג ואחת מעובדות הקבלה. המקום הוא מה שהוא, אבל אווירה תוססת לא הייתה בו.

לעתים קרובות, נציגי החברה נעדרים את היכולת להעיד עליה. לכן, המפגש הבלתי-אמצעי קריטי להבנה של החברה שאיתה מתחילים לעבוד.

רעש

מידת הרעש וסוג הרעש במסדרונות ובמשרדים מעידים הרבה: רעש יכול להצביע על חיוניות ואנרגיה גבוהה, אך גם על כאוס והיעדר ארגון. שקט יכול להיות ממש מפחיד, אבל יכול גם להיות תולדה של עובדים מרוכזים ומחויבים. ביקרתי פעם בחברה כל-כך רועשת, שלא הבנתי איך העובדים מצליחים לנהל שיחות מכירה. החלל היה מלא בבליל שפות, מוזיקה בפול ווליום ושליח אבוד אחד שניסה להבין מי הזמין סושי.

המנכ"ל סיפר שהוא מצא אזניות שמספקות בידוד רעש מוחלט כך שמי שחובש אותן מנותק לחלוטין מהסביבה, וברגע העובד מסיר אותן, הוא מצטרף לחגיגת המכירות המתמשכת. כשהוא סיים להסביר, שלושה עובדים צעירים סיימו את השיחות שלהם בתזמון מושלם, הסירו את האזניות ופצחו בריקוד. החברה הזו מצאה דרך לשמור על אנרגיה גבוהה של עובדיה במינימום פגיעה ביכולת הריכוז שלהם.

פס-הקול של חברה הוא אינדיקטור להבנה של ה-DNA שלה.

קפה?

מכונת קפה הפכה לתו תקן של אנינות קפאינית בתל אביב, לכן היא פחות מעניינת. אני מחפשת דווקא את התה. כחובבת תה ששותה רק בכוסות זכוכית, חברה שמצליחה לענות על העדפות השתייה החמה שלי מעידה, בעיני, על חברה שרואה את העובדים שלה, גם את אלה שלא עונים לצרכי הכלל.

ידע זה כוח

חברה שאשת משאבי האנוש שלה לא יודעת להסביר את המומחיות של החברה, את המוצר או את המודל העסקי, היא חברה שיש מידור – מכוון, או גרוע יותר, מקרי – בין מחלקותיה השונות. חברה שבה כל עובד יודע לומר מהי מומחיותה ומה עושים הקולגות שלו במחלקות המקבילות היא חברה שרואה את העובדים, זהו עסק שמקפיד שכולם יהיו חלק מהעשייה.

פוטוסינתזה

עציצים במשרד צריכים שיהיה מישהו שאכפת לו שיחיו. הם בדרך כלל ערובה מצוינת לחברה בצמיחה, שמעסיקה לפחות נפש אחת רגישה. בהיותי האחראית על תחזוקת העציצים התלויים במשרד שלנו (כולל טקס השקיה שבועי), אני תמיד מבקשת מהעובדות שלי שבהיעדרי, ימשיכו להשקות את העציצים. צמחים צריכים מישהו שיטפל בהם, מישהו שיקדיש להם תשומת לב – כלומר, מישהו שיתייחס למרחב המשותף, מישהו שאכפת לו מהסביבה שלו.

זה לא חוק אצבע כמובן, אך עציצים עושים גוד וייב בחללי עבודה.

בתחילתו של תהליך הגיוס עבור חברה חדשה, חשוב להתבונן כדי למצוא תשובות, להשתמש בכל החושים כדי להבין באמת את החברה. אווירה היא עניין חמקמק שקשה להגדירו במילים. זה אותו אקס פקטור המייצר "וייב" מסוים בכל משרד. כדי ליצור את ההתאמה הטובה ביותר בין טאלנט לחברה, חשוב להבין אותו, או לפחות להרגיש אותו.

מאת שירי גרוסברד– מייסדת שותפה ב-Join-Digital Talent Agency ♥

לכתבה בגלובס

Comments


כניסה לחברים ותיקים
חדשים פה
X
Loading...