למה החגים הם זמן טוב לשקול מעבר לעבודה חדשה?

מכירים את זה שאתם יושבים עם המשפחה או החברים ונזכרים איפה הייתם בסעודת ראש השנה שעברה?

לא משנה אם ישבתם אז בכפר סבא אצל דודה חנה, בתל-אביב עם החבר’ה מהפלוגה או בבית חב”ד בדרמסאללה עם ארבעה חבר’ה מהקריות, רב חב”דניק ואיזה בחור שאבוד לו בטיול כבר שלושה ראשי שנה רצופים – ביחד עם הזיכרונות האלו של איפה היינו ומה עשינו יעלו תמיד גם הזיכרונות העמומים יותר או פחות של מה רצינו. ומה רצינו – אוהו, בזה לא תמיד כל כך נעים להיזכר (מצד שני גם ארוחת החג אצל דודה חנה בכפר סבא לא בהכרח מעלה זכרונות תענוגיים גדולים במיוחד).

לא תמיד נעים להיזכר בדברים שרצינו כי יש סיכוי גדול שאנחנו עדיין רוצים אותם, שאת מה שרצינו לשנות או ליישם או להחליף או לקבל אחרת בשנה שעברה השארנו כפי שהם היו. יכול להיות שלא היה לנו כוח, יכול להיות שלא היה לנו חשק, יכול להיות שפחדנו ויכול להיות שסתם היינו יותר מדי עסוקים – הנקודה המרכזית היא שבדרך כלל, וככל שעננים של שגרה עוברים מעלינו, קשה לנו להיזכר תוך כדי תנועה בשינויים שאותם אנחנו רוצים לבצע. אזור נוחות (גם אם הוא מעצבן אותנו חמש פעמים ביום, גם אם אזור הנוחות שלנו מספק רמת כֵיפוּת זהה לזו שמספקת ארוחת חג אצל דודה חנה מכפר סבא) הוא במידה מסוימת עדיף על שינוי מבורך. שינוי זה דבר מפחיד גם כשהוא לטובה. לרכוש הרגל חדש זה דרעק, מישהו חייב לומר את זה – דרעק, דרעק, דרעק.

אז למה בכל זאת לשקול מעבר לעבודה חדשה?

כי ראש השנה שוב מתקרב וראש השנה הוא אחלה תזכורת לשינויים האלו שאנחנו רוצים לעשות. מה שחשוב באמת מעבר לכל הרצון הטוב החד-שנתי הזה הוא להתחיל להזיז משהו בכיוון, כדי שלא יגיע חנוכה ונהיה עדיין באותה נקודה, באותה עבודה, באותה הפסקת סיגריה עם אותה חתיכת עוגה (כן, גם הפסקת עישון ודיאטה הם דברים שאנחנו מעדיפים לשכוח וכמה שיותר מהר).

בתקופה הזאת שלפני ראש השנה אנחנו מתמלאים במאה-חמישים אחוז של כוחות שינוי ואין זמן אידיאלי מהתקופה הזאת כדי לשלוף את הפטיש-הביצועיסטי ולתת איזו חבטה בברזל החם של ההחלטה.

זה לא צריך לקרות ביום אחד.

שינויים גדולים מתרחשים דרך צעדים קטנים, זה לא שביום שתתחילו לחפש עבודה תמצאו את משרת חלומותיכם, תתקבלו אליה ותחיו עם אותו מעסיק הֶפִּילִי-אֶבֶר-אָפְטֶר (למרות שהעולם ידע גם מקרים כאלו, אל תאבדו לגמרי את האמונה). השינויים ייקחו זמן, קודם כל תתנו למחשבה על זה לחלחל ולהתיישב בהדרגה, אחר כך תוכלו לעשות סקרי שוב נחמדים, לעבור על אתרי וקבוצות דרושים, לשבת על קורות החיים שלכם ולעדכן את המשרה האחרונה. כל הדברים האלו הם דברים שצריכים לעשות אותם מתוך רוגע, אלו דברים שצריכים זמן לעצמם, כנראה שהם ייקחו זמן.

זמן.

הו, הבעיה הזאת של הזמן היא הנקודה הבאה שניסינו להגיע אליה ויצא לנו יופי!

תקופת החגים מספקת קצת זמן פנוי.

נכון, בתקופת החגים יש כל מיני אילוצים וביקורים ונסיעות לכפר סבא לדודה חנה אבל יחד עם זאת תקופת החגים מספקת גם זמן פנוי – זמן פנוי בכללי וזמן פנוי מהעבודה. יש לזה אפקט מנטלי של ריחוק מסוים מהדבר שבו אנו רוצים לטפל ויש לזה את האפקט התכלסי – לא בהכרח נעים או מתאים או בא לנו לחפש עבודה בזמן העבודה.

נוֹאוּ טָיים, הִי אִיז לֶייט (מיסטר רביט בדרך לדודה חנה מכפר סבא)

בכלל, חשוב לזכור שההיזכרות הזאת היא win-win.

היזכרות והערכת מצב הם דבר מבורך – בכלל לא משנה מה התוצאה הנלווית. אם לפני שנה רצינו להחליף, נרדמנו בשמירה, הרבה בירות נמזגו בינתיים ועכשיו אחרי שנה נזכרנו שוב ופתאום שמנו לב שמאז אשתקד דברים דווקא השתנו, שקודמנו, שהתמקצענו, שמשלמים לנו יותר, שבעצם אנחנו דווקא די מבסוטים – מה טוב, איזה כיף לגלות שמה שלא היה הפך לטוב!

אבל במידה ולא, במידה ודברים עדיין נאחס – בעצם, הדברים אפילו לא צריכים להגיע לרמת הנאחס – במידה ודברים פשוט לא מספיק טובים כמו שהיינו רוצים שהם יהיו – טוב להיזכר כדי להתחיל: להתחיל לשפר, להתחיל להחליף, להתחיל לשנות.

זה לוקח זמן וזה ייקח זמן, דברים כאלום לוקחים זמן אבל ממש מזל שהחגים בפתח, אומרים שזו אחלה של תקופה לשקול בה מעבר לעבודה חדשה, יותר טובה.

מרגישים את הרעש הפנימי הזה בלב? חושבים שיש משהו במה שאנחנו אומרים? רוצים לבצע הערכת מצב או סתם לשקול אופציות? מוזמנים להעיף מבט במאגר המשרות השוות שלנו —-> http://bit.ly/TkufaBuba

שיר שאנחנו אוהבים לפתוח איתו יום, אוהבים לפתוח איתו שבוע, אוהבים לפתוח איתו שנה.