מכל הגורמים בעולם, דווקא הגוף הוא זה שעלול לבגוד בנו במהלך ראיון עבודה –  ולשדר בדיוק ההפך ממה שהיינו בוחרים. מה אומרת עליך שפת הגוף ואיך באפשרותך לרתום אותה לטובתך?

מחקרים מלמדים שמכל הגורמים שמעצבים את הרושם הראשוני – שפת הגוף היא המשפיעה ביותר. מסתבר שגם בראיון עבודה, לא הכול דיבורים… לעיתים המראיין בוחן יותר את מה שיש לגוף לומר מאשר את המילים שיוצאות מהפה. במקרים בהם אנחנו אומרים דבר אחד והגוף משדר דבר אחר, האמינות שלנו בסכנה – ואיתה סיכויי ההעסקה שלנו.

אז מה שפת הגוף אומרת למראיין? ואיך אפשר באמצעות העלאת המודעות למחוות הגוף להעביר באמצעותן את המסרים הרצויים? אחרי שבמאמר הקודם דיברנו על הפעולות שחשוב לבצע עד הרגע בו נכנסים לראיון – בשורות הבאות נחקור את רזי השפה הבלתי מדוברת שעשויים לחרוץ את גורלנו.

להתחיל בישיבה טובה

מודעות למחוות הגוף השונות ומשמעותן תאפשר לנו להעביר בצורה יעילה יותר את המסר שאנחנו רוצים להעביר למראיין. איך מתחילים? אחרי שהמראיין מזמין אתכם לשבת, כדאי לשים לב ליציבה: ישיבה זקופה אך לא מתוחה מידי משדרת ערנות ונוחות, לעומת שקיעה כפופה בתוך הכיסא המשדרת חוסר ביטחון או זלזול, או מתח מוגזם בגב ובכתפיים המשדר חוסר נוחות.  כדי ליצור אווירה של פתיחות כבר מהשלב הראשון, אפשר לחקות את שפת הגוף של המראיין (מה שנקרא mirroring) כדי לתקשר עמו באותה שפה לא מילולית.

לפעמים הכסאות נוחים מדי

מסעד הכיסא יכול לשמש כמשענת קנה רצוץ, כמלכודת שאפשר בקלות לשקוע לתוכה. המשענת אמנם נמצאת שם, אבל במיוחד בראיון עבודה – זה לא אומר שצריך להימרח עליה או להשען באופן מלא, פשוט כי השענות אחורה יכולה ליצור סוג של ריחוק בין המראיין למרואיין. גם הישענות לאחד הצדדים לא מומלצת, כיוון שהיא עלולה לשדר חוסר ביטחון. אז מה בכל זאת כדאי? להטות את הגוף מעט קדימה לכיוון המראיין, כדי להראות מעורבות ועניין.

חשוב לשים לב לחפצים אחרים במרחב הראיון- אם יש לכם מחברת או טפסים, שמרו אותם בצד השולחן כל עוד המראיין מדבר, לכתוב הערה מדי פעם יכול להפגין רצינות ותשומת לב לפרטים, אך בשום אופן לא כדאי להוריד את העיניים או להרחיק את תשומת הלב מהמראיין כל עוד מתנהלת שיחה. גם כוס השתייה שלכם יכולה להגיד עליכם לא מעט- בסוף הראיון האם לקחתם אותה לפח או לכיור? או שהשארתם את הזבל שלכם על שולחן המראיין?

כוחו של חיוך

מדוע כדאי לחייך? חיוך משדר נינוחות, פתיחות וחברותיות. באפשרותו לשבור את הנוקשות ולרכך את המתח הטבעי עמו אנחנו מגיעים לראיון. חיוך טבעי מסייע ליצור אווירה טובה – כל עוד הוא לא מאולץ או משדר מבוכה. כמובן שחשוב להתאים את החיוך לסיטואציה ולאווירה של הריאיון: האם היא רשמית או פתוחה?

לא מרימים ידיים (יותר מידי גבוה)…

הרושם הראשוני לא נקבע במקרה. לידיים שלכם יש חלק מרכזי בעיצוב שלו – ולכן חשוב להיות מודעים בכל שלב למיקום שלהן. נתחיל באיפה לא כדאי להניח את הידיים: שילוב ידיים יכול להתפרש ע”י המראיין, גם אם ממש קר לכם, כסוג של סגירות או התגוננות. פתיחות היא שם המשחק, ולכן חשוב לשמור על יציבה פתוחה. אז איפה כדאי להניח את הידיים?

הנחת הידיים מתחת לשולחן או תחובות בכיסים יכולה להתפרש כאילו יש לכם מה להסתיר. נפנוף שלהן מעל עצם הבריח לעומת זאת, יכול לשדר תזזיתיות יתר או עצבנות. שימוש במחוות ידיים בטוחות ורלוונטיות תוך שמירתן במקום טוב באמצע, תשדר מסר של מיקוד ושל רוגע.

אל תיפלו על הראש

אחת הפעולות הכי חשובות היא הרחקת הידיים מאזור הראש: הנטייה לשחק עם השיער או הפנים ולגרד את הצוואר לא “עוברת מסך” במהלך ראיון. נהפוך הוא, היא מתפרשת ע”י הצד השני כעצבנות או חוסר ביטחון. חשוב לשים לכך לב במיוחד כאשר שואלים אתכם שאלות “קשות”- בקרב מראיינים מסוימים, גירוד באף או בשפתיים יכולים בנוסף ליצור את הרושם שהמועמד משקר או לא בטוח בתשובתו.

בשורה התחתונה- אם תגיעו נינוחים ותביאו את עצמכם לשולחן הראיונות הסיכויים שלכם לעבור משתפרים, אך תמיד כדאי לפקוח עיניים ולהשאר ערניים לישיבה, לידיים שלכם ולמרחב הראיון סביבכם. עיצוב הרושם הראשוני הוא האתגר הגדול במפגש עם מעסיק פוטנציאלי, ולמראה ושפת הגוף תפקיד מכריע.

מקור התמונה: http://stripshowcomicrevu.blogspot.co.il/2015/09/monthly-matinee-september-using-body.html