בעולם מקביל, אין מחפשי עבודה, כולם מקבלים מבול של הצעות על בסיסי יומיומי עם תג מחיר שמן, ובלי משא ומתן זוכים לכל התנאים וההטבות הסוציאליות שאנחנו כאן בעולם שלנו יכולים רק לרייר עליהן. המראיין שואל אותם שאלות דיי קלות ומגלה יכולת טלפתית מרשימה כשהוא מציע בדיוק את המשכורת שהמועמד חשב שמגיע לו, בתוספת של 20%. ישנן שמועות לא מבוססות שיש שם גם ממש ארוחות חינם!

מה חבל שעד שמדענים ימצאו דרך להגיע לשם, אנחנו ניאלץ להמשיך בחיפושי העבודה שלנו כאן שדורשים מאתנו לא מעט אנרגיות, מאמץ וגם יכולות מיקוח שלא היו מביישות מוכר בשוק (אם כי בהרבה יותר חן וסטייל). כל אחד שמבלה בראיונות עבודה יודע שיגיע הרגע בו המראיין ישאל: “מה ציפיות השכר שלך?”, ומיד תתנוסס במוחו של המרואיין אינפוגרפיקה מסועפת עם מיליון תשובות אפשריות שמורכבות משלל פרמטרים – טבלאות השכר שראינו באתרי הדרושים, הניסיון והכישורים האישיים שלנו, המידע הפנימי שקיבלנו מחבר שעובד שם, ההסבר שקיבלנו מהמראיין עד כה על היקף המשרה ודרישותיה השונות, התגובות שקיבלנו בראיונות העבודה הקודמים כשענינו על השאלה הזאת ועוד המון אחרים.

ממש כמו במטווח, מיד לאחר שאנחנו יורים את התשובה שלנו, אנחנו מתחקים אחר מסלול הקליע לעבר פרצופו של המראיין, מקווים שהצלחנו לפגוע בול, ולא רק גירדנו את האוזניים. אם היינו מקבלים שקל על כל פעם ששאלו אותנו בראיון את שאלת הציפיות יש מצב שלא היינו צריכים לעבוד יותר בחיים ולהמשיך להתמודד אתה ועם הדילמות שהיא מדרדרת אותנו אליהן. עם זאת, התמודדות נכונה עם השאלה הזו ועם המו”מ שיבוא בהמשך תהליך הגיוס, עשוי להגדיל את הסיכויים שלנו למצוא עבודה ולשפר את התנאים שלנו במקום העבודה החדש.

לענות או לענות? זאת השאלה!

חיפוש קצר בגוגל תחת הביטוי “מה ציפיות השכר שלך?” יביא אתכם אל אינספור מחקרים ובלוגים שמציעים בשורת התכל’ס שתי דרכי פעולה מרכזיות: לנקוב בסכום שאתם רוצים, או להתחמק ממתן תשובה ישירה. כך למשל, בתחילת שנת 2015 פורסם מאמר במגזין “טיים” בשיתוף חברת נתוני השכר PayScale שכלל שלל טכניקות כיצד להתחמק באלגנטיות מלענות ולחלץ את טווח השכר מהמראיין. “אף פעם אל תהיו הראשונים להשיב מה הסכום שאתם רוצים – אם תבקשו משכורת נמוכה יותר מטווח השכר של המשרה, המראיין לא יפנה את תשומת לבכם לכך, ואתם תפסידו כסף אם תתקבלו למשרה”. ראוי לציין שמדובר במאמר שמתמקד בשוק האמריקאי בו ניסוחים מתחמקים ודיבור עקיף נפוצים יותר מבשוק הישראלי ובתרבות הישראלית.

במאמר נכתב כמו כן כי לא תוכלו להשיג את השכר הנמצא בקצה העליון של הטווח אם לא תגרמו למראיין לגלות לכם מהו טווח השכר של המשרה מבחינת החברה. אמנם אפשר להעריך את הטווח מטבלאות שכר ומהתייעצות עם קולגות, אבל ייתכן שהחברה מייחסת לתפקיד חשיבות גבוהה יותר מזו שמקובל בדרך כלל בתחום.

במידה והמראיין יתעקש שאתם תנקבו בסכום ראשונים, המאמר ממליץ כי תגידו משהו כמו: “תספר לי יותר על דרישות התפקיד כדי שאוכל לקבל מושג לגביו” או “אני מתאר לעצמי שאתם משלמים שכר שדומה לזה שבשאר השוק”. המראיין עשוי להבין מן ההתעקשות שלכם שניצב מולו מועמד שיודע לנהל משא ומתן, ולאחר שיימאס לו לשאול הרבה פעמים אותה שאלה, לא רק שיגיד לכם את הטווח אלא גם כנראה יציע לכם את השכר שנמצא בטווח העליון.

בשוק העבודה הישראלי התחמקות מלענות, אלגנטית ככל שתהיה, עשויה להתפרש כתחבולנות או תחמנות. בארץ הסיכוי גבוה שהמראיין יתעצבן ויקטין את הסיכויים שלכם לקבל את התפקיד. אז כן, בארץ כדאי לנו בהחלט לענות, אבל ניתן גם לסייג את התשובה:

אם אנחנו אנשי מקצוע מנוסים, נוכל להגיד למראיין: “בתפקידי האחרון הרווחתי X, וכעת אני מעוניין לשפר את תנאיי, במקביל לרצון שלי להמשיך ולהתפתח מקצועית”. אם אנחנו בעלי ניסיון, אבל נמצאים במצב ביניים אי שם בין תפקיד שני לשלישי, נוכל להגיד: “אני מעוניין להשתכר X, אבל אשמח להצמיד את התגמול הזה לביצועיי בשטח ולהוכיח את ערכי”. אם אנחנו חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מועט כדאי שנבדוק מראש מה טווח השכר בתחום ונציג אותו כתשובה. הדבר עשוי להראות למראיין שאנחנו מביני עניין, מודעים לרמת הניסיון שלנו ולרמת השכר המקובלת בשוק.

לעיתים קרובות אנחנו רוצים לעשות קפיצת מדרגה משמעותית אל תפקיד שאמנם דורש ידע מקצועי שאין לנו, אבל הניסיון הרב והכישורים שאנחנו מביאים אתנו יסייעו לנו להשלים את הפער במהרה. במצב כזה ניתן לסייג את ציפיות השכר בעקומת הלמידה: “אני יכול להתחיל מסכום X אבל אם אחרי שלושה חודשים אצליח בתפקיד אשמח להרוויח Y”.

כפי שניתן להבין, אנחנו לא משחקים עם המראיין “בול פגיעה” אלא צריכים לתת לו תשובה טובה שכוללת הסתייגות שרלוונטית לרקע המקצועי שלנו לצד גישה חיובית שמשקפת גם את המחויבות המקצועית שלנו. כולנו עובדים בשביל השכר בסוף החודש, אבל אם נעביר את המסר שאנחנו הולכים רק אחרי הכסף, המגייס עשוי להבין שאנחנו ניקח כל תפקיד אם רק ישלמו לנו היטב, ללא שאפתנות גדולה מצדנו.

מתי כדאי להעלות את נושא התנאים?

בהרבה חברות נושא השכר והתנאים לא עולה בריאיון הראשון, אבל לרוב הוא יצוץ לכל המאוחר בריאיון השלישי. כדי שנהיה מוכנים חשוב שנעשה מחקר מקדים, שכולל בדיקה של טבלאות שכר, היעזרות בחוכמת ההמונים בקבוצות הפייסבוק, וגישוש עם קולגות שעובדים באותו מקום או בחברות מתחרות. במקרה שנעזרנו בשירותיה של חברת גיוס ששלחה אותנו אל הריאיון, יהיה לנו הכי קל לקבל את המידע הזה ממנה. יתרה מכך, קבלת טווח השכר מחברת הגיוס לפני תחילת התהליך עשויה לסייע לנו לקבל החלטה האם בכלל מתאים לנו לצלול לתוכו מלכתחילה ולחסוך לנו זמן יקר.

במקרים נדירים ובמיוחד בחברות בהן תהליך הגיוס אורך חודשים, קורה שמועמד עבר שלבים רבים בהצלחה אך עדיין לא נאמרה מילה בודדת על השכר והתנאים- לגיטימי ומקובל להעלות את הנושא ביוזמת המועמד לאחר שעבר בהצלחה את השלבים הראשוניים. אגדת הפייסבוק מספרת על מישהי שהתמיינה במשך ארבעה חודשים למשרת חלומותיה בתחום השיווק הדיגיטלי בחברה מובילה במשק, ומאוד הצטערה שלא היה לה אומץ לשאול ביוזמתה, כי לבסוף הוצע לה שכר נמוך בהרבה מהרף התחתון שהיא הציבה, והתהליך כולו בוזבז.

ביישנים עלולים במיוחד להיקלע למצב כזה אם הם מעבירים קורות חיים דרך לוחות וחברות כוח אדם שאינן מבצעות מיון ולא עושות תיאום ציפיות התחלתי בין שני הצדדים. ניתן להימנע מכך אם פונים דרך מקורות מהימנים יותר כמו סוכנות גיוס אישית.

כסף זה לא הכול בחיים

שאלת הציפיות היא אמנם לא משחק “בול פגיעה” אבל הביטויים “גבוה” ו”נמוך” אכן משחקים תפקיד משמעותי במשוב שנקבל מן המגייס. הצעה גבוהה שנמצאת הרבה מעבר לטווח תביא לסיום התהליך, אבל מצד שני – אם ממש מתלהבים מאתנו לא בטוח שיוותרו עלינו כל כך מהר. אולי ינסו לתפור לנו תכנית תגמולים שתתאים לשני הצדדים.

מנגד, הצעה נמוכה מדיי עשויה להחליש את ההערכה של המגייס כלפינו. חשוב לבצע תחקיר מקדים טוב כולל בחינה עצמית וכנה של עצמנו- כמה אנחנו שווים? מה הערך שאנו מעניקים? מה המינימום הדרוש לנו כדי להתקיים בכבוד ובשביעות רצון? שאלות אלו יעזרו לתת טווח ריאלי שלא יוציא אותנו מנותקים מהמציאות או מנותקים מהיכולות האמיתיות שלנו. בכל מקרה, גם אם טועים קצת בטווח (בדגש על קצת), עדיף שהטעות תהיה כלפי הטווח העליון, ושנפגין גמישות כלפי המגייס, במסגרת מה שאנחנו באמת מוכנים להתגמש.

עם כל הדיבורים האלה על כסף, כסף, כסף, שכחנו שיש לנו עוד כמה ציפיות חוץ מציפיות שכר: אופק קידום, הזדמנויות ניהול, חוזה ארוך טווח, סביבת עבודה חמה ומשפחתית, מיקום גיאוגרפי נגיש במיוחד, תנאים טובים (רכב, סלולרי, ביטוח בריאות), נסיעות לחו”ל מטעם העבודה, שותפות ברווחים, אופציה לעבוד מהבית ועוד פרמטרים שהם חשובים לא פחות מהשכר.  גם הדברים האלה עשויים להשפיע על ההחלטה שלנו האם המשרה טובה בעינינו והם עשויים להיות כלי משחק טובים שניתן להצמיד לנושא השכר בעת המו”מ – נכנס לעומק המשתנים הלא-כספיים בכתבה הבאה!