צאו מאזור הנוחות שלכן, תתחילו להעז!

את Join- Digital Talent Agency  הקמתי לפני כמעט שלוש שנים. לא הייתה לי מטרה מוצהרת לקדם נשים, לעזור לאנושות או להביא שלום עולמי. פתחתי אותה כי לא מצאתי Mobile Advertiser לסטארט אפ החדש שלי ואחרי פגישות עם כל חברות ההשמה בתחום הבנתי שאף אחת מהן לא מבינה כלום בדיגיטל… אבל זו כבר היסטוריה רחוקה במונחים של אונליין.

בשלוש השנים האחרונות, יצא לי לשבת עם אינספור נשים צעירות. נשים חכמות, משכילות וחרוצות שעולם הדיגיטל מסעיר אותן. אם הייתי צריכה לסכם את מה שחסר להן בשתי מילים, מה שלא מלמדים אותן בשום תואר ראשון או שני וגם כנראה לא בבית והוא: לנצל הזדמנויות.

לתדהמתי ולאכזבתי, אני מגלה, פעם אחר פעם, איך נשים צעירות מחמיצות הזדמנויות משנות חיים. פשוט נותנות להן לעבור לידן כאילו כלום. לקיחת החלטה שיש בה מימד של סיכון, לא רק שאינה קורצת להן – היא ממש מבעיתה אותן.

את ע’ פגשתי כשלקחנו על עצמינו את המשימה לבנות צוות ישראלי לאחת מחברות האד טק הגדולות בעולם. כשאני אומרת גדולה, אני מתכוונת לחברה שיש לה 7 סניפים בשלוש יבשות בעולם וחולשת על בורסות המדיה השוות ביותר בעולם. מדובר בסחר כולל של מאות מיליוני דולרים ביום.

לע’ היו שני יתרונות מעל יתר המועמדים: החברה המגייסת יושבת בארץ דוברת ספרדית, וע’ דוברת ספרדית מהבית. בנוסף, יש לה מעט ניסיון בתחום הכי חם היום בתעשייה: וידאו. ע’ פנתה אליי, כי היא נמצאת בחברה גדולה, ענקית שלא ממש רואה אותה כבר שנה וקצת ומשתכרת שכר שהוא בסר. לא מצויין ולא נוראי, ממוצע בלי פלוס או מינוס.

מייסד החברה ומנהל נוסף שהגיעו לסבב ראיונות אחרונים בארץ (הם ראיינו את כולם בסקייפ קודם לכן) התלהבו ממנה מאוד. היא בחורה חכמה, נעימה, יודעת את העבודה ולמרות שציפיית השכר שלה הייתה 20% יותר ממה שהיא משתכרת היום, הם כל כך התרשמו ממנה שהציעו לה להצטרף בתנאים שווים הרבה יותר. למעשה, הציעו לה להיות מספר שתיים בסניף הישראלי. בחורה בת 28, עם שנה וחצי ניסיון בתחום, קיבלה הצעת שכר גבוהה מאוד ועוד אחוזים מהרווחים. הוצע לה להיות בצוות המקים של החברה בישראל, ולמרות שבשיח הראשוני דובר על כך שרק מנהל הפעילות ייסע להשתלמות על חשבונם במטה החברה בחו”ל, גם לע’ הוצע להצטרף.

כשהיא סירבה להם, הייתי חייבת להבין איך מסרבים להצעה כל כך נדיבה.

הסיבות עיצבנו אותי. “אני מפחדת”, “זה מרגיש לי גדול עליי” ו”מה יקרה אם אני לא אצליח” היו רק בין בליל המשפטים שהוחלפו בינינו בשיחה. אני מבינה שזו זכותה. זו הזכות הבסיסית של כל אחד ואחת מאיתנו  וזה בסדר, אבל זה מרתיח אותי.

זה מרתיח אותי כי ע’ היא לא איזה דוגמא יחידנית שנתקלתי בה. בשנים האחרונות שלי פה אני נתקלת ביותר מידי נשים צעירות שמפחדות להעיז.

״ומה יקרה אם תכשלו?״ אני מקשה עליהן. זה מצוין, תלמדו מזה מלא! אתן עדיין צעירות וזה אפילו לא שלכן. מישהו אחר מציע לכן הזדמנות להצליח בגדול או להיכשל נחרצות על חשבונו. ממה אתן מפחדות?

יש משהו מאוד שיוויוני בעולם הדיגיטל, העבודה לא חייבת להיעשות בשעות מסויימות. למעשה סוחרת מדיה טובה תעדיף לשבת על המערכות מאוחר בלילה כדי לעשות את הרווח הגבוה ביותר מה שמתכתב מאוד עם לו”ז של אם צעירה למשל.

יש בי תחושה מעציבה שסללנו את הדרך עבורכן, אבל אתן מפחדות ללכת בה.

בכנס נשים בשנת 2006, שמעתי אישה שאת שמה אינני זוכרת, אך אני זוכרת שהיא הייתה בכירה מאוד במייקרוסופט וחזרה לארץ לתפקיד ענק בחברת נטפים. היא אמרה את המשפט הבא: “אני תמיד לוקחת תפקידים שגדולים עליי בכמה מידות, כי מהר מאוד הכל קטן עליי”- הערצתי אותה.

אני אפילו לא מבקשת מכן לקחת תפקידים שגדולים עליכן, אני רק מבקשת שתקחו הזדמנויות!!!

כותבת: שירי גרוסברד, מייסדת שותפה בחברת Join – Digital Talent Agency

פורסם גם ב- Saloona