דה וינצ’י כותב לכם מכתב מקדים

היום מתקיימת בשוק העבודה הפרדה חזקה בין בעלי מקצועות “הומאנים” לבין בעלי מקצועות “ריאלים”, בין בוגרי מדעי הדשא לבין בוגרי המדעים המדויקים, בין אנשי הדאטא והקמפיינים לבין אנשי התוכן והקריאייטיב.  לא כך היה תמיד – טובי הציירים והאמנים בעולם העתיק היו גם מדענים וממציאים, כשאחד מן המפורסמים שבהם הוא ליאונרדו דה וינצ’י, שהספיק להיות במהלך חייו צייר, פסל, אדריכל, מוזיקאי, מתמטיקאי, מדען וגם מהנדס.

אם דה וינצ’י היה מתמודד על משרות היום, כנראה שהיו אומרים עליו: “זה האיש הכי, אבל הכי, over qualified באיטליה”. אמנם אנחנו לא היינו רוצים להתחלף אתו בזמן שהוא יושב מול המחשב ושובר את הראש איך להכניס את קורות החיים שלו לדף אחד, אבל מסתבר שדה וינצ’י כבר אז, אי שם בשנת 1482 ידע איך לשווק את עצמו נכון בשוק העבודה.

אז כמו היום, לאמנים היה קשה להתפרנס מהיצירה שלהם, ולכן דה וינצ’י נאלץ לחפש עבודה במקצועות יותר פרקטיים כדי להביא אוכל הביתה. כשעבר להתגורר במילאנו שמע כי השליט המקומי לודוביקו ספורצה מחפש מועמדים למשרת מדען צבאי ומהנדס אמצעי לחימה עבור צבאו. לאונרדו מיהר לשלוח מכתב אל השליט, שניתן לראות בו במושגים של היום מעין “מכתב מקדים”, כדי להציג את כישוריו.

דרוש: איש רנסנס

המכתב שפורסם לאחרונה במלואו בבלוג של מרק קנדלה, מומחה בתחום ההשמה, נפתח כך: “אדוני המכובד, ראיתי ובחנתי את המצאותיהם של כל מי שרואים עצמם יצרני כלי מלחמה… אני מעז להציע, בלא לנטור איבה לאיש, את כישורי להוד רוממותו, ולחשוף לפני כבודו את סודותיי המקצועיים, ואשמח להדגים ביעילות מרובה את כל אותם דברים, בכל זמן שאדוני ימצא לנכון”.

לאחר פתיחה מבטיחה זו דה וינצ’י פורש את רשימת הכישורים והמיומנות שברשותו ומתאימים לצרכי הדוכס: הוא מספר על יכולותיו לבנות גשרים ניידים, לפתח שיטות לפיצוץ מבצרים, מכונות לריקון חפירות ממים בעת מצור, לבנות תותחים היורים אבנים, לחפור מנהרות תת קרקעיות, לפתח כלי רכב משוריינים שיכולים לשרוד כל התקפה ומגוון המצאות נוספות. הוא מסכם במשפט – “אני יכול להמציא מגוון רחב ואינסופי של אמצעי התקפה והגנה חדשים” ונותן לדוכס את התחושה שהוא רואה רק את קצה הפוטנציאל של דה וינצ’י.

אז והיום: שוק של מעבידים

ממש בסופו של המכתב, כתב לאונרדו: “אני יכול לפסל בשיש, ברונזה או חימר, ולצייר כל ציור שיתבקש טוב כמו כל צייר אחר באשר הוא”. כך באמירה שולית ומצומצמת הוא מציין שהוא גם צייר ואמן, למרות נסיון רב שנים והישגים אומנותיים כבירים. האם דה וינצ’י היה פשוט אדם צנוע, או שהוא הבין את הנקודות החשובות בניסוח מועמדות לעבודה?

דה וינצ’י ידע לשווק את עצמו היטב במרוץ אחר חיפוש עבודה. כמשווק נבון הוא הפנים ויישם עיקרון מפתח בכתיבת מכתב מקדים – המכתב צריך לענות בראש ובראשונה על צרכי המעביד והתאמתכם לצרכים אלו, ולאו דווקא להציג את הביוגרפיה שלכם או רשימת מכולת של אירועים והישגים מן העבר. שליט מילאנו בסופו של דבר הזמין מדה וינצ’י גם פסלי ברונזה ואנדרטאות מעוצבות, אבל הסיבה שגרמה לו לענות בחיוב מלכתחילה ולהעדיף את דה וינצ’י על פני מועמדים אחרים הייתה פשוטה – הוא הצליח להסביר הכי טוב מה הוא יכול לתרום למאמץ המלחמתי של הדוכס והקטין את יכולותיו האחרות.

כבר בימים ההם דה וינצ’י הבין שלכל משרה יש להגיש קורות חיים הכוללים את הכישורים הרלוונטיים אליה, כך שהמגייס יוכל ולו ברפרוף של מספר שניות לזהות את הפוטנציאל וההתאמה לתפקיד. סביר להניח שהוא שלח בימים ההם מכתבים מקדימים למשרות נוספות, כאשר בכל פעם הוא סיפר על כישורים אחרים וספציפיים לתפקיד מבין המגוון הרחב שהיה לו- יכולות אקדמיות למשרות הוראה, יכולות ציור לתפקיד מוביל בפרוייקט אומנותי בשירות הכנסייה, וכולי.

5 טיפים מנצחים לכתיבת מכתב מקדים

ובחזרה לימינו אנו, ישנם עוד כמה קווים מנחים שכדאי לנו ליישם על מנת שהמכתב המקדים שלנו ישווק אותנו כהלכה בפני המעסיקים המגייסים. אמנם מסמך קורות החיים הוא הכלי השיווקי המרכזי והחשוב ביותר, אך צירוף של מכתב מקדים שמושך את תשומת הלב של המגייס עשוי להגדיל את הסיכוי שהוא יקרא דווקא את קורות החיים שלנו, בין מאות ולעתים אף אלפי הקו”חים האחרים. תשומת הלב חשובה – כתיבה לא נכונה של מכתב עלולה ליצור את האפקט ההפוך!
אז… איך עושים את זה נכון?

1

נפנה את המכתב אל גורם אנושי בחברה. אם במודעה פורסם שם המגייס אז נמען אותו אליו. אם אין, אז אפילו “שלום לכם” או “שלום רב” גנרי יהיה בסדר גמור. עדיף להימנע מפנייה מאוד רשמית בנוסח “לכל מאן דבעי” וכדומה- בקטע הזה, ממש לא כדאי לנו ללמוד מדה וינצ’י וגישת ” Most Illustrious Lord” שלו, אלא אם אנחנו מגישים מועמדות לבית המלוכה הבריטי, ואז זה כבר משהו אחר.

2

המנעו מהעתקת פורמט שבלוני שמצאתם בחיפוש בגוגל. מגייסים כבר ראו הכול, והם מזהים בקלות פורמטים כאלה גם אם שיניתם את השם המופיע בתחילתם. בנוסף, לא מומלץ לשלוח בדיוק את אותו מכתב מקדים לכל המקומות- במכתב מקדים הפניה אמורה להיות ספציפית לצרכי תפקיד מסוים ולשדר טון אישי שיורגש רק אם נקפיד להתאים את הפנייה לכל מעסיק פוטנציאלי בנפרד.
אנחנו כמובן לא צריכים לפתח יכולות כתיבה נדירות כשל דה וינצ’י, שהרי מכתב מקדים אינו באמת “מכתב” – מדובר במבוא קצר לקורות החיים שלנו שאורכו יכול להיות פסקה בודדת, אבל הפסקה הזאת צריכה להיות מנוסחת בשפה שלנו.

3

נתחיל את המכתב עם הסבר קצר וענייני מדוע אנחנו מגישים מועמדות לתפקיד המסוים הזה. כדאי לנו להבליט את הכישורים והניסיון שלנו שעולים בקנה אחד עם דרישות התפקיד שפורסמו במודעה, ולשלב את הרקע המוקדם שיש לנו על התפקיד והחברה כדי לשדר התאמה גבוהה ובקיאות בעסקי המעביד.

4

מומלץ גם לפרט במכתב כיצד יעדי הקריירה האישיים שלנו מתיישבים עם התפקיד. למשל, אם אנחנו מגישים מועמדות לתפקיד של מנהל מדיה חברתית, ועד היום עסקנו בעיקר בניהול ובעריכת תוכן של אתרי אינטרנט, נוכל לכתוב שכעת אנו מעוניינים לפתח את הקריירה המקצועית שלנו בזירה הדיגיטלית ובמיוחד ברשתות החברתיות. כמובן, אם אנחנו שולחים קורות חיים לתפקידים שונים כדאי לפרט יעדי קריירה שונים ורלוונטיים בכל מכתב מקדים. ולא, אנחנו ממש לא צריכים להרגיש כאילו אנחנו “משקרים” כשאנחנו מספרים לכל מקום על שאיפות מקצועיות שונות לחלוטין, כי זה לגיטימי שיהיה לנו ראש פתוח ורצון להתפתח למספר כיוונים. בדיוק כמו דה וינצ’י!

5

נסיים את המכתב עם הבעת נכונות ליצירת קשר להמשך התהליך. כמובן שכדאי לנסח באופן נעים וידידותי, משהו בסגנון: “אשמח לשמוע מכם ולהגיע לראיון אישי”.

בדיוק כמו שדה וינצ’י הבין את היכולות והערך שיוכל לספק לדוכס בהתאם לצרכיו בפועל, כדי להתקבל לעבודת החלומות נצטרך גם אנחנו לבחון את עצמנו ולהבין איפה הערך המקצועי שאנו מעניקים טמון, באילו תפקידים אפשר למנף אותו, וכמובן- כיצד לתקשר אותו למעביד הפוטנציאלי.

Comments


טוען...