המחשבה הראשונה שקופצת לנו לראש כשמדברים על משא ומתן היא “מאני, מאני, מאני”, אולם מלבד המשכורת יש תנאים נוספים לדיון אשר יכולים לשפר משמעותית את נחשקות התפקיד עבורנו. סל של הטבות שכולל כמות ימי חופשה מוגדלת, קרן השתלמות וביטוח בריאות מורחב על חשבון המעסיק, עשוי להיות משתלם בהרבה לעומת תוספת של כמה מאות שקלים לשכר שכמעט ולא תורגש לאחר ניכוי המסים המקובל בארץ. גם אם המשכורת קבועה, ישנם הרבה תנאים שעליהם יש ועוד איך מה לדבר עם המעסיק, ושנקבל אם נעריך נכון את השווי שלנו והכי חשוב – אם נבקש בצורה הנכונה.

אז על מה שווה לנו לנהל משא ומתן?

גמישות – העבודה ממלאת נתח משמעותי מחיינו אבל אנחנו לא רוצים שהיא תשתלט עליהם לחלוטין. בתפקידים בהם אנו נבחנים בשורת התוצאות, ייתכן שלמעסיק יהיה פחות חשוב שנגיע לעבודה בשעה תשע אפס אפס, או אם נגיע מוקדם יותר או מאוחר יותר בחלק מהימים בהתאם לאילוצים האישיים שלנו. קבלת גמישות בשעות העבודה או אפשרות לעבוד מהבית תלויה באופי התפקיד, באמון שנותן בנו המעסיק ובאופן שבו הוא מתרשם מאתנו. אמנם אנחנו רוצים להפגין עם קבלתנו לעבודה מוטיבציה גבוהה ונכונות להשקיע מעל ומעבר בתפקיד, אבל לצד זאת, חשוב להעלות בקשות כמו לצאת פעם בשבוע מוקדם ללימודים או לעבוד יום בשבוע מן הבית כדי לאפשר לסבתא לנוח קצת מהנכדים. חשוב אפילו יותר להבין שאם דברים כאלה יצוצו לאחר תחילת העבודה, זה עשוי להתפרש רע מאוד בעיני המנהל החדש שלנו.

התנאים הסוציאליים – לקרן הפנסיה והפיצויים כל המעסיקים מחויבים להפריש על פי חוק, אבל חלק מן החברות גם מעניקות לעובדים הטבות ביטוחיות נוספות ששווין עשוי להיות מתורגם למאות שקלים מדי חודש (לו היינו מבטחים את עצמנו באופן פרטי). למשל? ביטוח בריאות, ביטוח שיניים, אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות ועוד. גם הצעירים והבריאים שבינינו עשויים למצוא בין הכיסויים בביטוח הבריאות השתתפות בטיפולי רפואה משלימה או במנוי לחדר כושר ששווה בהחלט לממש, במיוחד אם אנחנו גרים בתל אביב היקרה.

תחת תנאים סוציאליים כדאי לתת את הדעת לגובה ההפרשות לקרן הפנסיה ובעיקר מהו השכר שלפיו משולמות ההפרשות. ישנן משרות רבות בתחום השיווק והמדיה שבהן השכר מחולק לבסיס ולעמלות, או לבסיס ולתוספת קבועה עבור שעות נוספות. חשוב לוודא ולהבטיח שהפנסיה תשולם לפי השכר המלא, או לפחות על חלק כמה שיותר גדול ממנו.

קשה לקבל אבל בכל זאת שווה לנסות לבקש קרן השתלמות מכיוון שזהו ערוץ חסכון מצוין עבורנו הפטור לגמרי ממסים. אם על כף המאזניים מוטלת תוספת שכר ברוטו של כמה מאות שקלים אל מול הפרשה של מעסיק לקרן כזו בשיעור של עד 7.5% מן השכר – הקרן לגמרי עדיפה כלכלית.

שעות נוספות – עוד תנאי שחשוב לברר נוגע לתשלום עבור שעות נוספות, מעבר לשכר עבור המשרה המלאה. ישנן חברות שבודקות את זמן העבודה השעתי ומשלמות לפיו, וישנן כאלו שמשלמות סכום קבוע מראש עבור כמות קבועה של שעות נוספות חודשיות. ודאו שתקבלו תמורה מלאה לפי חוק, ואל מול השעות הנוספות אפשר לבקש גמישות בשעות העבודה בימים העמוסים פחות.

ימי חופשה וימי מחלה – נכון, את אלו נקבל בכל מקרה לפי חוקי מדינת ישראל אבל תמיד אפשר לשאוף ליותר. במקומות עבודה רבים ניתן להשתדרג עם תוספת ימי חופשה בהתאם לרוחב לבה של החברה ולבכירות התפקיד שלנו. אם יש לנו מכר שעובד בחברה או בחברה אחרת בתפקיד דומה לזה המוצע לנו, שווה לנסות לברר אתו כמה ימי חופשה הוא קיבל עם תחילת עבודתו. מומלץ גם לוודא שבחוזה יופיע סעיף המאפשר לצבור את ימי החופשה משנה לשנה (לפחות עד תקופה של 3 שנים) כך שלא תחול עלינו חובה לנצלם לחלוטין עד סוף השנה. אופציה אחרת היא סעיף המאפשר לפדות תמורת תשלום בתום השנה את ימי החופשה שלא נוצלו. באשר לימי מחלה, החוק בישראל אומר שנקבל תשלום מלא על מחלה רק החל מהיום הרביעי, אבל משא ומתן מוצלח עשוי לחלץ סעיף בחוזה על תשלום מלא כבר מהיום הראשון. בנוסף, יש מקומות שיתנו לנו שני ימי הצהרה בשנה עבורם לא נצטרך לספק אישור מחלה אבל תשלום נקבל גם נקבל.

הגדרת התפקיד – מעבר לתנאים החומריים, ששווים לנו או למעסיק כסף, יש מקום לדבר על כאלה שיש להם משמעויות כלכליות עתידיות עבורנו, מבחינת אופק הקידום אליו אנחנו שואפים. מעבר לכך שחשוב לברר האם בחברה שבה אנחנו מעוניינים לעבוד ישנה מדיניות קידום של עובדים מבפנים או בעיקר מינוי של פנים חדשות מבחוץ, כדאי להביא את המעסיק לידי כך שהוא ינסח בחוזה הגדרת תפקיד שהכי תואמת את השאיפות המקצועיות שלנו ומתכתבת עם המושגים המקובלים בשוק.

לצורך העניין, נגיד והתקבלנו לתפקיד בתחום התוכן. במסגרת המשרה אנחנו נהיה אמונים על ניהול וכתיבת תכנים שיווקיים לערוצים דיגיטליים שונים, כאשר תחת ניהולנו יהיו עובד או שניים ועבודתנו תכלול גם חלוקת משימות לעובדים נוספים בארגון. האם נסתפק רק בהגדרה של עורך תוכן, או שאולי נעדיף שהתפקיד יוגדר כ-inbound marketing specialist, או content marketing manager, או  כ-Marketing copywriter, ואולי בכלל כ-content team leader?

טייטל מפוצץ שישרת אותנו היטב בהמשך הקריירה לא עולה למעסיק שקל, ומבין כל הנושאים שפתוחים לדיון זה עשוי להיות העניין שלגביו יהיה לנו הכי קל לנהל משא ומתן, במיוחד בחברות קטנות. עם זאת, חשוב להבין את המבנה הארגוני של החברה ולבקש תואר שלא יתנגש או יפגע בזכויותיהם או במעמדם של עובדים אחרים, במיוחד במשרות בכירות.

כמה אנחנו שווים?

חשוב שנגיע לשיחת השכר כאשר אנחנו מצוידים בהרבה מודעות עצמית ובידע מקדים. בכל שלב בחיינו המקצועיים חשוב לעשות את כל שיעורי הבית – בדיקת טבלאות שכר, התייעצות עם מכרים שעובדים בחברה או בתפקידים דומים, נבירה בקבוצות פייסבוק למחפשי עבודה בתחום וקריאה בבלוגים מקצועיים של השמה, כמו הבלוג הזה ממש. בחברות השמה אישיות וייעודיות לתחום המקצועי שלנו יש יועצים שישמחו לעזור ולכוון, במיוחד אם הם אלו הפנו אותנו לתפקיד.

שיעורי בית טובים יסייעו לנו לדעת האם הדרישות שלנו הן ריאליות והולמות אותנו ואת מקום העבודה. אם הן אכן כאלה אמנם לא נמהר להתגמש אבל עדיין כדאי להיות פתוחים לאלטרנטיבות תגמול שונות כמו בונוסים, אופציות, או קבלת הטבות ביטוחיות וכספיות אל מול תקופת וותק מסוימת שבה ניכרה עמידה מוצלחת ביעדים.

גם אם אנחנו לא מציירים בפני המעסיק תמונה מוגזמת, על מנת להצליח במו”מ עלינו לצאת מנקודת ההנחה שאנחנו מבקשים ולא מציבים אולטימטום. מדובר באיזון מאוד עדין שחשוב לשמור עליו – “אני יודע מה אני שווה, יש לי בקשות סבירות בהתאם לכך, אני מעז לבקש בלי בושה אבל אני לא דורש חס וחלילה”. לא נוכל לקבל את כל מה שאנחנו מבקשים, אבל ברגישות ובנחישות ננסה להוציא כמה שיותר, כדי שנוכל להתחיל את העבודה החדשה כשאנחנו שבעי רצון ושלמים עם הבחירה המקצועית החדשה שלנו.